אני מצלמת בכדי לתאר יחסים ביני לבין המצולמות והאובייקטים שלי כמו

.מראה ובאנלוגיה ליחסים פנימיים שלי מול עצמי, כניסיון להתבונן לתוכי ומותחת אל הקצוות

,אני מגיעה אל נקודות בהן אין במה לאחוז

.ושם אני מגלה ובוחנת את הפערים והתפרים בהם התקפי החרדה שלי מציפים

 

מודגשת תנועה אל עבר מקום פנימי שנתקעת ונבלמת ככל שמתקרבת אליו

ואיתה פער בין יופי חי ומפתה שחייב להיות זוהר במידה שיהיה מסוגל להשתיק

.ולכסות סודות ומקומות מכוערים, אלימים, כאוטיים ורדומים עד מוות